החלטה בתיק בש"פ 4893/05

           בקשה להארכת מעצר שנייה מעבר לתשעה חודשים, לתשעים ימים, או עד למתן פסק הדין בת.פ. 1128/04 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטים: ב' אופיר-תום, מ' סוקולוב ו-י' שנלר).

           כנגד המשיבים, שהם אחים, הוגש כתב אישום המייחס להם ולשניים נוספים עבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות למעשה זנות, כליאת שווא, הבאת אדם לעיסוק בזנות בנסיבות מחמירות והחזקת מקום לשם זנות. למשיב 1 יוחסה בנוסף גם עבירת איומים. מעובדות כתב האישום עולה כי המשיב 1, בעל מכון ליווי בתל-אביב, קנה את המתלוננת מאחר בשם אנדריי, העסיק אותה בזנות תוך הצבת תנאי עבודה קשים ואף איים עליה, כי אם לא תעבוד אצלו, אזי ימכרו אותה למקום שיש בו נרקומנים והיא תצטער על כך. לאחר ארבעה ימים החליטו המשיבים להעביר את המתלוננת למכון ליווי "בנגקוק" המצוי בבעלותו של המשיב 2, אחיו של המשיב 1. המשיב 2 העסיק את המתלוננת בזנות בתנאים דומים. לאחר כשבוע מכרו המשיבים את המתלוננת לאחר על מנת שתעבוד בזנות. מכתב האישום עולה כי מתלוננת נוספת עבדה במשך כשנה במכון הליווי בבעלותו של המשיב 1.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בית המשפט המחוזי (השופט ח' כבוב) קבע כי קיימות בתיק ראיות לכאורה, וכי מעשי המשיבים מלמדים על מסוכנותם הרבה לביטחון הציבור שלא ניתן לאיינה בדרך של חלופת מעצר. שני נאשמים נוספים בפרשה שוחררו ממעצר כיוון שחלקם בפרשה היה דומיננטי פחות.

           משלא הסתיים משפטם של המשיבים, פנתה המבקשת לבית משפט זה בבקשה להאריך את מעצרם בתשעים ימים. בית המשפט (השופט א' א' לוי) נעתר לבקשה באופן חלקי, והורה על מעצרם של המשיבים למשך שישים ימים החל ביום 5.4.05. בהחלטה נקבע, שאם ההליכים בבית המשפט המחוזי יתנהלו כפי שהתנהלו עד כה, יחלפו ככל הנראה עוד חודשים רבים עד אשר יוכרע דינם של המשיבים. תוצאה זו. ציין השופט לוי בהחלטתו, היא "תוצאה קשה הואיל והיא עומדת בניגוד להוראתו של המחוקק בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), תשנ"ו - 1996. מנגד, ניצבת הסכנה הנשקפת לציבור אם יינתן למשיבים להתהלך חופשי". על כן, ציין השופט לוי בהחלטתו, "נראה לי כי מאזן האינטרסים ההדדי מחייב להיענות בשלב זה לבקשת המדינה, לפחות בחלקה, כדי לאפשר לבית המשפט המחוזי להבהיר אם יומנו מאפשר לקבוע מועדים נוספים לתיק זה בחודשים הקרובים, שאם לא כן יהיה צורך לבחון בכובד ראש אם לא ההגיעה השעה להעדיף את זכותם של המשיבים, המוסיפים לטעון לחפותם, להתהלך חופשי".

           באשר למהלך הדיונים, עוד ביום 4.10.04 אוחד הדיון בתיק זה, בהסכמה, עם תיקים אחרים, שבאחד מהם הוגש כתב אישום נגד המשיב 1 (ת.פ. 1035/04 ו-1029/04, להלן - התיקים המאוחדים). במהלך תשעת החודשים הראשונים התקיימו שש ישיבות להוכחות, ושתי ישיבות נוספות בתקופת הארכת המעצר, במהלכן הסתימה פרשת התביעה, ובית המשפט המחוזי קבע את תחילת פרשת ההגנה ליום 8.5.05. אולם, במועד זה, אף אחד מהסנגורים של שמונת הנאשמים בתיקים המאוחדים לא היה מוכן להתחיל בפרשת ההגנה. בית המשפט המחוזי מתח ביקורת על התנהלות חלק מן הסנגורים (עמ' 946, 952), אך נאלץ לדחות את הדיון, לשמיעת פרשת ההגנה כולה, ליום 17.7.05.

           במסגרת התיקים המאוחדים הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצר שלישית מעבר לתשעה חודשים, בין היתר נגד המשיב 1. בית המשפט (השופט: א' גרוניס) האריך את מעצרם של הנאשמים בתיקים המאוחדים, בהסכמתם. מעצרו של משיב 1 הוארך במסגרת זו בתשעים ימים, החל מיום 4.6.05.

           לטענת המבקשת, העבירות המיוחסות למשיבים חמורות ביותר, ומלמדות על מסוכנותם של המשיבים לביטחון ציבור. כמו-כן טוענת המבקשת שקיים חשש לשיבוש הליכי המשפט והשפעה על עדויות ההגנה, כמו גם חשש מפני הימלטותם של המשיבים מן הדין לאור העונש החמור הצפוי להם.

           בא-כוח המשיבים הסכים להארכת מעצרו של המשיב 1, אך הוא מתנגד להארכת מעצרו של המשיב 2. לגבי משיב זה, טוען בא כוחו, חל כרסום בראיות לכאורה נגדו, שכן המתלוננת טענה בבית המשפט קמא כי המשיב 2 לא סחר בה. בנוסף מציין המשיב 2 את נסיבותיו האישיות, והיעדר עבר פלילי. לטענתו, החלטת בית המשפט בהארכת המעצר הראשונה בה התקבלה בקשת המדינה באופן חלקי בלבד ודבריו של השופט לוי, בדבר הצורך לבחון בכובד ראש אם לא הגיעה השעה להעדיף את זכותם של המשיבים להתהלך חופשי על פני המשך מעצרם, כמו גם הצפי שהמשפט עשוי להתמשך עוד תקופה ארוכה, מחייבים בשלב זה לשחרר את המשיב 2 לחלופת מעצר.

           אין בידי לקבל את טענת המשיב 2 באשר לכרסום בראיות לכאורה. כידוע, בדיון בבקשה להארכת המעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996, נקודת המוצא הנה כי התנאים הבסיסיים של המעצר קרי, קיומה של עילת מעצר וקיומן של ראיות לכאורה מתקיימים (ראו: בש"פ 825/98 מדינת ישראל נ' דחלה, פ"ד נב(1) 625; בש"פ 5998/03 מדינת ישראל נ' אלימלך (טרם פורסם); בש"פ 2067/91 מדינת ישראל נ' חוואג'ה (טרם פורסם)). לפיכך, בבקשה להארכת מעצר בית המשפט אינו בוחן מחדש קיומן של ראיות לכאורה כנגד הנאשם, אלא מתייחס להתמשכות ההליכים בתיק אל מול מסוכנות הנאשם, תוך בחינת מכלול הנסיבות הקשורות לניהול המשפט. (בש"פ 10200/04 מדינת ישראל נ' אבו גאנם (טרם פורסם)).

           חלוף הזמן אמנם משנה את נקודת האיזון במאזן שבין האינטרס של הנאשם, שעומדת לו חזקת החפות, לחירות, לבין האינטרס שבהגנה על בטחון הציבור (ראו: בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (טרם פורסם)). עם זאת, נקבע לא אחת כי אופיין של עבירות הסחר בבני אדם למטרות זנות מקימות עילת מעצר, גם בהליכי הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. (ראו: בש"פ 4783/05 מדינת ישראל נ' אברהם, (טרם פורסם), בש"פ 11730/04 מדינת ישראל נ' ברדיצ'בסקי (טרם פורסם)).

המשיב 2 מואשם בעבירות קשות וחמורות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות וכליאת שווא, תוך שהוא מנצל את מצוקתה הכלכלית והנפשית של המתלוננת. מעשיו מעידים על מסוכנותו הרבה, שאינה מאפשרת לשחררו גם כיום, חרף חלוף הזמן, לחלופת מעצר.

           אשר להתמשכות ההליכים, כפי שפורט לעיל, נראה כי בית המשפט קמא עושה מאמצים רבים לסיים את המשפט. לאחר החלטתו של השופט א' א' לוי, נקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.5.05, שאותה הסנגורים לא השכילו לנצל, ומשזו בוטלה, נקבעה ישיבת הוכחות נוספת בפגרה לגמר ההוכחות בתיק. אמנם, אין ביטחון בכך שפרשת ההגנה תסתיים במועד זה, וגם אם כך יקרה, יידרש פרק זמן נוסף לסיכומי הצדדים ולמתן הכרעת הדין. חרף האמור, לאור מסוכנותו של המשיב 2 אין מנוס מהארכת המעצר.  

           לאור האמור, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים לתקופה של תשעים ימים החל ביום 4.6.05, או עד למתן פסק דין בעניינם, הכל לפי המוקדם.

           ניתנה היום, כ"ד באייר תשס"ה (2.6.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: